סגל אקדמי
באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.
חברי הסגל האקדמי הבכיר מעבירים הרצאות ומנחים סמינרים בתחום התמחותם. כמו כן הם עוסקים במחקר מתקדם בתחומם ואמורים לחנוך אקדמאים צעירים שבבוא היום יחליפו אותם. האיזון בין מטלות הסגל האקדמי הבכיר תלוי במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית (ובכל האוניברסיטאות האירופאיות) חברי הסגל האקדמי הבכיר זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום.
בישראל, למשל, הסגל האקדמי נחלק לשני מרכיבים עיקריים:
- סגל אקדמי בכיר[1] במסלול הרגיל, הכולל חברים בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין; חברי סגל אקדמי במסלול המקביל למורים, שבו הדגש המרכזי הוא על הוראה ופחות על מחקר, בדרגת מורה (המקבילה לדרגת מרצה) ובדרגת מורה בכיר (המקבילה לדרגת מרצה בכיר); וכן, חברי סגל במסלול הנלווה בדרגות פרופסור חבר נלווה ופרופסור מן המניין נלווה, המקבילות לדרגות הנ״ל במסלול הרגיל. המסלול הנלווה מיועד לחברי סגל בעלי מוניטין וכישורים יוצאי דופן (כדוגמת יוצרים/מומחים/מובילים בתחומם המקצועי), שהישגיהם אינם נופלים מן ההישגים הנדרשים מחברים בדרגות המקבילות במסלול הרגיל (על אף סוג הכישורים השונה). למרות השוני הקיים בין המוסדות האקדמיים, ברוב המוסדות בארץ ניתן לקבל מינוי קבוע (כלומר, קביעות אקדמית) החל מדרגת מרצה בכיר במסלול הרגיל, מדרגת מורה במסלול המקביל, ומדרגת פרופסור חבר נלווה במסלול הנלווה.
- סגל אקדמי זוטר, הכולל עוזרי הוראה (בדרך כלל תלמידים לתואר שני או שלישי), עמיתי הוראה ומורים מן החוץ.
הסגל האקדמי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשפ"א היו 35,325 אנשי סגל אקדמי באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, לעומת 34,237 בשנת הלימודים הקודמת (גידול של 3.2%). במהלך העשור האחרון, נוספו כ-9.2 אלף אנשי סגל. קצב השינוי השנתי במספר אנשי הסגל האקדמי היה 3.1% בממוצע לשנה.
מספר המשרות המלאות בשנת הלימודים תשפ"א היה 14,801 לעומת 14,696 בשנת הלימודים הקודמת (גידול של 0.7%). במהלך העשור האחרון, נוספו כ-3.0 אלף משרות מלאות. קצב השינוי השנתי במספר המשרות המלאות היה 2.2% בממוצע לשנה.
בשנת הלימודים תשפ"א מספר שעות העבודה של אנשי הסגל האקדמי היה כ-149.6 אלף שעות, לעומת כ-144.6 אלף שעות בשנת הלימודים הקודמת (גידול של 3.5%).
במהלך העשור האחרון, נוספו כ-35.4 אלף שעות עבודה. קצב השינוי השנתי במספר שעות העבודה היה 2.7% בממוצע לשנה.
בשנת הלימודים תשפ"א מספרם של אנשי הסגל האקדמי החדשים עמד על כ-4,096 אנשי סגל, לעומת 5,017 בשנת הלימודים הקודמת (קיטון של 18.4%).[2]
במשא ומתן על תנאי עבודתם של חברי הסגל האקדמי בישראל, הם פועלים באמצעות שני ארגונים נפרדים בכל אוניברסיטה, אחד לסגל הבכיר והאחר לסגל הזוטר. ארגונים אלה משתפים פעולה ביניהם באמצעות שני ארגונים ארציים:
בדו"ח שהגישה ביולי 2015 הוועדה לקידום ולייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה, בראשותה של נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' רות ארנון, נקבע ששיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל נמוך במיוחד בהשוואה למדינות המערב והוא כ-29% באוניברסיטאות וכ-39% במכללות המתוקצבות.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הדרגות האקדמיות בעברית ובאנגלית, באתר המזכירות האקדמית, אוניברסיטת תל אביב
- גיא זיידמן, מה עושים המרצים כשהם אינם מלמדים?, משפט ועסקים יט, תשע"ז
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בטכניון דרגת חבר הוראה בכיר היא דרגה מקבילה לפרופסור חבר, ובעלי דרגה זו נחשבים, בכל תחום, לחברי סגל אקדמי בכיר
- ^ סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תשס, באתר www.cbs.gov.il
- ^
ירדן סקופ, דו"ח: שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בישראל מהנמוכים במערב, באתר הארץ, 5 ביולי 2015
